מאמרים ומידע

קיימים שלושה תתי-סוגים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ביניהם זו המכונה ADD, שבה קיימות בעיקר בעיות של קשב ללא היפראקטיביות. בין 30%-40% מהילדים הסובלים מ-ADHD סובלים גם מליקויי למידה, אף שבמקרים רבים ילדים אלה נבונים. פעמים רבות לא מאתרים את הבעייה בגיל צעיר ולא נעשה אבחון של ADHD או ADD. לכשל באיתור ההפרעה יש השפעה על אורח חייהם של מבוגרים רבים שאינם מודעים למצבם. לא ניתן לאבחן ADHD בעזרת בדיקות מעבדהאו בדיקות גופניות. האבחנה מתבססת על הסטוריה קלינית של תסמינים והתנהגות. לכן עד היום קיימות מחלוקות לגבי הפרשנות הניתנת להתנהגות הילד/מבוגר בעל הפרעת ADHD. 

תסמינים של ADHD ו- ADD:
• חוסר מנוחה, מצבי רוח מתחלפים, נדודי שינה.
תסמינים אלה מופיעים כשיש מרכיב של פעלתנות יתר.
• טווח קשב נמוך.
• יכולת רכוז נמוכה.
• הפרעות זיכרון.
• יכולת נמוכה להשלים מחזורי פעולה ומשימות.
• קשיים חברתיים.

באופן אינסטינקטיבי, מאמינים הורים רבים שההפרעות קשורות לטיב התזונה של ילדם. הם יודעים ורואים שילדם מגיב בצורה שלילית לסוכר או למזונות אחרים. במהלך עשרות השנים האחרונות נוספו למזון שלנו סוכרים, חומרים משמרים וצבעי מאכל בכמויות הולכות וגדלות. יותר מדי ילדים אינם אוכלים דבר מלבד "מזונות מהירים" כמו נקניקיות או שניצלונים מטוגנים, ואינם שותים דבר מלבד משקאות מוגזים וממותקים או מיצים ממותקים המכילים כמות גדולה של סוכר. גופם הצעיר של הילדים נפגע בגלל התוספים המזיקים המצויים ב"מזונות מהירים", ונוצרת תגובה רעלית. אצל חלק מהילדים מופיעה תגובה בדמות אלרגיות מסורתיות, אצל אחרים מתבטאת  ההרעלה בבעיות התנהגותיות קשות, הפרעות קשב וריכוז ולקות למידה.

הגורמים התזונתיים:
• תזונה עתירת סוכרים.
• צבעי מאכל (טרטרזין) משפרי טעם (מונוסודיום גלוטומט).
• אלרגיות ואי סבילות מזונות.
• היפוגליקמיה.
• מחסורים תזונתיים.
• הרעלת מתכות כבדות (זיהום אוויר, עישון פסיוי).
• ליקויים בספיגת המזון (שימוש במזונות עם חומר משמר).

הכשרתם של הרופאים בעולם המערבי גרמה להם להמעיט בחשיבותה של תזונה נכונה ונבונה אצל ילדים היפראקטיביים. במקום לתת לילדים אלה טיפול תזונתי, הם נותנים להם בדרך כלל טיפול תרופתי שנועד להדחיק את תסמיני ה-ADHD. הטיפול התרופתי אינו מטפל בשורש הבעיה אלא מדחיק אותה וגם מהווה פוטנציאל גבוה לתופעות לוואי (חוסר תאבון, פגיעה בהתפתחות גופנית, התנהגות בלתי צפויה, אפשרות של פגיעה בכבד וכו").

פתרונות:
• חשוב לבדוק רגישויות ואי סבילות למזונות ולהימנע מאותם מזונות באופן מוחלט לפחות לחודשיים עד שלושה.
• להימנע ממזון מהיר ועתיר סוכר כדי למנוע היפוגליקמיה.
• להמנע ממזונות המכילים צבעי מאכל, חומרים משמרים וכו"
• "חוסר איזון ביולוגי מתחיל עוד לפני ההריון".
• לקיחת גלולות למניעת הריון תגרום למחסורים של ויטמיני B ובהם החשובים להריון: B6 , חומצה פולית ומינרלים חשובים כמו אבץ, סידן ומגנזיום (B6 אחראי על יצירת מוליכים עצביים כולל דופמין שקשור למיקוד ועירנות (פעולת הריטלין, למנוע פירוק ריטלין).
• שמירה על ארוחות מזינות ומאוזנות עם דגש על ארוחת בוקר ,ללא רכיבים שהתגלו לגביהם רגישויות.
• שתייה מרובה במהלך היום, לא כולל שתיה קלה או עתירת סוכרים (חליטת צמחים, מים, מיצים טבעיים לא ממותקים)
• השלמת ויטמינים ומינרלים, צמחי מרפא, אומגה 3 ועוד לפי התאמה אישית.

הגורמים הרגשייים:
• Attitude is Everything
• כבוד הדדי: אותן הזכויות שחלות על מבוגרים חלות גם על ילדים !
• זכויות הילד והמבוגר לתת ולקבל.
• מוסר עבודה: משפחה הינה קבוצה עם מטרה להתקדם בחיים. לכל אחד מהמשפחה יהיה תפקיד וחלק פעיל בהשגת המטרות. למנוע מהילד לקחת חלק פעיל, זו "הפחתת ערך". שהילד רק יקבל ולא יתן מעצמו זו טעות חמורה.
• להפעיל את הרצון הטוב של הילד. חשוב לבדוק מהם השאיפות שלו, להתייעץ איתו ולתת לו את הזמן להחליט. הגישה היא לאפשר לילד את זכות הבחירה בהבנה והיגיון.
• לאפשר לילד לעבוד ולעזור. מסתבר שהאזרחים הטובים הם אלו שעבדו מגיל צעיר, לקחו אחריות, למדו לעזור והרגישו שייכות לחברה.
• חשוב לתת חיזוקים חיוביים.

הגורמים במישור הלימודי:
מטרת הלימוד היא ליישם את הידע בחיים. כדי ללמוד, קודם כל צריך את הרצון לדעת. כדי לרכוש ידע נדרשת הבנה ולא למידה בעל פה וחזרה כמו תוכי.
• קיימים מספר מחסומי למידה :
• מילה אחת לא מובנת בתוך משפט יוצרת חוסר בהירות שיגרום לחוסר הבנה.
• מדרג גבוה: כשרמת המורכבות של חומר לימוד היא "ג",קודם כל צריך להבין את "א" ו"ב".
• שחומר הלימוד יכלול אספקטים חזותיים.
• מוחשיות של החומר הנילמד. קשה לתאר דבר שאף פעם לא ניראה , לפחות בתמונה.
• דוגמא לבהירות והדרגתיות הן החוברות של בת יעקב בהוצאת סמינר הקיבוצים.