מאמרים ומידע

בגוף האדם יש יותר מיקרואורגניזמים (חיידקים, ווירוסים, פיטריות) מאשר כמות תאי גוף. כאשר מערכות הגוף מתוחזקות היטב והבריאות מיטבית, ניתן לחיות בשלום איתם. למיקרואורגניזמים/חיידקים יש תפקיד חשוב מאוד והוא לטפל בריקמה פגועה/מתה, כדי שריקמה זו תיתחדש. בכל רקמות הגוף חוץ ממערכת העצבים, יש תהליכי התחדשות תמידיים בקצב ובמחזוריות שונה.

אנטיביוטיקה : "נגד החיים" .

תרופות אנטיביוטיות פותחו בשנות ה- 50 במטרה להרוג מיקרואורגניזמים/חיידקים הגורמים לתסמיני מחלות. הן ריפאו מחלות חשוכות מרפא שגרמו לסבל רב וגבו קורבנות רבים. התרופות האנטיביוטיות חזקות ומהירות תגובה, אך קיימת בעיית עמידות גוברת והולכת של החיידקים לאנטיביוטיקה, ולכן נאלצת הרפואה להכיר בכך שהשימוש שנעשה בתרופות אלו הוא מופרז. ככל שאנשים רבים יותר נחספים לתרופות אנטיביוטיות, כך הופכים החיידקים המסוכנים לעמידים יותר בפני תרופות אלו. צימצום השימוש באנטיביוטיקה, הוא הדרך היחידה לשמור על יכולתה להשמיד זיהומים במהירות.

פרוביוטיקה : "תמיכה בחיים" .

החומר הפרוביוטי הוא חלק ממפעלו של גוף האדם עוד מראשית האנושות, והוא גם מרכיב שכיח במזון בריא. המונח פרוביוטיקה מתייחס ליותר מ- 400 זנים של יצורים מיקרוסקופיים טובים ( חיידקים טובים/חיידקים ידידותיים ) שרבים מהם שוכנים בגוף באופן טבעי. החיידקים הטובים הפרוביוטיים, הם האויבים הטבעיים של החיידקים הרעים גורמי המחלות. במקום לנסות להשמיד את החיידקים מחוללי המחלות, עלינו לעשות צעדים שמטרתם להעלות את יכולתו של הגוף להתגונן מפני מחלות.

מה עושים החיידקים הטובים – הפרוביוטיים ?

חיידקים פרוביוטיים מכונים גם בשם חיידקי המעי והם חיים במערכת העיכול. שם הם תורמים לבריאות כל המערכת בכמה דרכים.

1. חיידקים פרוביוטיים ממריצים את המערכת החיסונית – הם מעוררים ייצור נוגדנים ומגבירים את פעילותם של תאי הדם הלבנים, תאים חיסוניים שמתבייתים על מחוללי מחלות, מכלים וזוללים אותם.
2. חיידקים פרוביוטיים מעכבים התפשטות של גידולים סרטניים – הם בולמים פעילות של חומרים ההופכים תאים בריאים לסרטניים ומקטינים את ריכוזי האנזימים ההופכים מצבים טרום סרטניים לסרטניים. מחקרים מוכיחים כי החיידקים הטובים מועילים במיוחד להתגוננות מפני סרטן המעי הגס.
3. חיידקים פרוביוטיים נלחמים בזיהומים – הם מייצרים חומרים כימיים שמשמידים חיידקים מזיקים, ובנוסף מדכאים התרבות חיידקים, שמרים (פטריות חד-תאיות) ווירוסים. זאת הם עושים על ידי הגברת החומציות של דרכי העיכול ועל ידי התחרות שהם יוצרים על המקום והמשאבים. הם גם מרחיקים חיידקים מחוללי מחלות באמצעות מניעת היצמדותם לרקמות, או מניעה של הפרשת הרעלנים מהחיידקים הרעים.
4. חיידקים פרוביוטיים משפרים את ספיגת המזון – ללא עזרתם, תהליכי העיכול, הספיגה ונטרול הרעלים של המזונות שאנו אוכלים, לא יכלו להתנהל בצורה מיטבית. זו הסיבה לכך שתרופות אנטיביוטיות גורמות לעיתים קרובות לאי נוחות במערכת העיכול ומשמידות את החיידקים הטובים ביחד עם הרעים.
5. חיידקים פרוביוטיים מייצרים חומרים מזינים – הם מייצרים ויטמינים מקבוצה B1, ריבופלאבין B2, חומצה פנטותנית B5 ופירידוקסין B6. בנוסף הם מייצרים חומצות שומן קצרות-שרשרת, נוגדי-חימצון ( אנטיאוקסידנטים ), חומצות אמיניות וויטמין K שעוזר לבניית העצמות ולבריאות הלב.
6. חיידקים פרוביוטיים מונעים אלרגיות למזון – הם יעילים במקרה של רגישות למזון, ומפחיתים דלקות מעיים. דלקת זו גורמת להיווצרות של נקבוביות זעירות בדפנות המעיים, דבר שעלול לאפשר כניסה של חלקיקי מזון גדולים למחזור הדם. המערכת החיסונית מגיבהומוביל להחרפת תגובות אלרגיות למזון ולחומרים מעוררי אלרגיה סביבתיים.
7. חיידקים פרוביוטיים מונעים מחלות מעיים דלקתיות וגם מטפלים בהן – מחלות כגון : קרוהן, דלקת כיבית ותסמונת המעי הרגיש, קשורות באופן ישיר לחוסר איזון במערכת האקולוגית הפנימית. לכן תוספת של פרוביוטיקה מביאה למאזן החיידקי במעי הגס.
8. חיידקים פרוביוטיים מונעים כיבי קיבה וסרטן קיבה וגם מטפלים בהם – אולקוס ( כיבי קיבה ) ניגרם על ידי חיידק הליקובקטרפילורי, אשר גם מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן הקיבה. כאשר ריכז החיידקים הטובים גדול דיו, הם מגנים על הציפוי הפנימי של הקיבה מפני חיידקי ההליקובקטר פילורי.
9. חיידקים פרוביוטיים מונעים שלשולים ועצירות וגם מטפלים בהם – רמת pH גבוהה במעי הגס מקושרת עם עצירות, והקטנת רמת ה- pH ע"י הגברת החומציות, מביאה להקלה במצב.
10. חיידקים פרוביוטיים מונעים ריח רע מהפה וגם מטפלים בו – חוסר איזון בין חיידקים פרוביוטיים לחיידקים הרעים בדרכי העיכול העליונות, גורם בדרך כלל לריח רע בנשיפה מהפה.
11. חיידקים פרוביוטיים נלחמים בהתרבות יתר של הפטריות החד-תאיות – מינים של פטריות חד-תאיות ( קנדידה אלביקאנס ) שוכנים טבעיים בדרכי העיכול ובריריות בכל חלקי הגוף. כאשר קיים איזון בין החיידקים הטובים והרעים והמערכת החיסונית מתפקדת כשורה, הפטריות החד-תאיות נמצאות תחת פיקוח. כאשר אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים צונחת כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה או בהורמון מלאכותי, הפטריות החד-תאיות עלולות להתרבות בצורה יתירה. זיהומים פטרייתיים יכולים להשפיע אצל נשים על הנרתיק והשדיים, על העור וציפורני כפות הרגליים, על הפה והגרון, וגם על שלפוחית השתן. גם מצב חיסוני ירוד, יוצר קרקע פורייה לשגשוג יתר וחמור של פטריות.

 הסיבות לדילול אוכלוסיית החיידקים הטובים הפרוביוטיים :

1. חשיפה לתרופות אנטיביוטיות ההורגות את החיידקים הרעים וגם עושות טיהור כללי של החיידקים הטובים הפרוביוטיים.
2. תרופות סטרואידיות הניטלות בבליעה או בשאיפה לאורך זמן ממושך.
3. שימוש רב בתרופות נוגדות חומצת קיבה, ותרופות אחרות שמפחיתות חומציות בדרכי העיכול.
4. טיפולים הורמונאליים או נטילת גלולות למניעת היריון.
5. תזונה לקוייה – בני האדם צורכים כמות נמוכה של לקטובצילוס, ויותר פחמימות וסוכרים מעובדים. הדבר גורם להגברת התרבות החיידקים הרעים והפטריות, ולפגיעה בחיידקים הטובים.
6. החיידקים הטובים רגישים למידת המתח הנפשי. הלחץ מפר את שיווי המשקל של הורמונים חשובים' הגורם לדילול אוכלוסיית הפרוביוטיקה.

שימוש מושכל בפרוביוטיקה :

שיפור ההגנה הטבעית של הגוף מפני חיידקים מחוללי מחלות, תאפשר לרופאים להשתמש באנטיביוטיקה אך ורק כאשר הדבר באמת הכרחי.

מוטב להשתמש בתוסף פרוביוטי באיכות טובה, המכיל מיני לקטובצילוס וביפידובקטריום המעושר בפרוקטואוליגוסכרידים . FOS  הוסיפו פרוביוטיקה לתפריט מדי יום כדי לשמור על אוכלוסיית חיידקים מועילים בריאה המגנה מפני זיהומים. הדרך לטיפוח החיידקים הטובים, היא צריכת המזונות הנכונים. תוספי התזונה לבדם לא יפתרו את הבעייה של תזונה גרועה.

יוגורט ידוע כמאכל המוחמץ הטוב ביותר. גם אנשים עם אי-סיבולת ללקטוז יכולים לצרוך יוגורט ללא קושי, כיוון שהחיידקים הטובים "מעכלים מראש" את הלקטוז שהוא מכיל. ניתן להוסיף ליוגורט פירות או ירקות טריים, גרנולה או ירקות מוקפצים.

חשיבות החומרים המזינים את החיידקים הפרוביוטיים :

כאשר מספקים לחיידקים הפרוביוטיים את המזונות החביבים עליהם, הם יכולים לייצר חומרים מזינים, חומצות שומן קצרות-שרשרת, חומצות אמיניות, נוגדי חמצון וויטמינים הנחוצים לתאים שמצפים את המעי הגס. לכן, התפריט חייב להיות מבוסס על מזון טבעי העשיר בסיבים : פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים.